פרג' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

לפניי תביעה לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975.

1.התובעת ילידת 31.8.38, נפגעה בתאונת דרכים ביום 31.8.09 ביום הולדתה ה-71. התובעת נהגה ברכבה והתנגשה ברכב שלפניה שעצר באופן פתאומי (להלן: "התאונה").

הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והאחריות, אלא בשאלת נכותה התפקודית של התובעת ונזקיה כתוצאה מהתאונה.

2.בתיק מונה ד"ר רון ארבל כמומחה רפואי בתחום האורתופדי, המומחה בדק את התובעת ביום 28.3.12, בעת הבדיקה התלוננה התובעת על מגבלות בתנועות הצוואר בייחוד בהטייה שמאלה, וכן התלוננה על כאבים והגבלת תנועה בכתף שמאל, וכאבים באזור המפרק הראשון ביד שמאל. בבדיקתו הפיזית את התובעת, מצא המומחה מגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי, ובדיקה של כתף שמאלית הדגימה גם היא הגבלה בתנועה עם חולשה של שרירי הכתף מצד שמאל לעומת ימין.

3.בפרק סיכום ודיון, כתב המומחה כי בבדיקות הדימות שהועמדו בפניו מצא שינויים ניווניים לאורך עמ"ש הצווארי עם בלטי דיסק, ובכתף השמאלית קרע חלקי של גיד הסופרה ספינטוס. מעיון במסמכים, לא מצא המומחה עדות לשינויים ניווניים בעמ"ש צווארי עובר לתאונה. אף לא נמצאה כל בדיקה המעידה על הגבלת תנועה בעמ"ש צווארי. כך גם באשר לכתף, לא נמצאה עדות לפגיעה קודמת בכתף שמאל. המסמך היחיד שנמצא בתיקה הרפואי, מלמד על פגיעה בכתף ימין לאחר נסיעה עם חלון פתוח כפי שנכתב במסמך.

4.לאור הממצאים הרפואיים ולאור הבדיקה, קבע המומחה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בשיעור של 10% על פי תקנה 37 (5) (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות"), וזאת בגין המגבלה בצורה קלה בתנועות עמ"ש צווארי, וכן 5% על פי תקנה 35 (1) (ב) לתקנות המל"ל בגין המגבלה התפקודית המזערית של כתף שמאל. סה"כ כתוצאה מהתאונה נותרו לתובעת 14.5% נכות צמיתה משוקללת.

5.כמו כן, קבע המומחה כי מיד ובסמוך לתאונה נכותה הזמנית של התובעת היתה 100% לתקופה של שישה שבועות ראשונים, ולאחר מכן 50% למשך שישה שבועות נוספים. להערכת המומחה, בתום שלושת החודשים מהפגיעה התייצבה נכותה בהתאם לנכות הצמיתה.

6.במהלך הראיות נשמעה עדותה של התובעת בלבד, התובעת נחקרה בחקירה נגדית. הנתבעת צרפה את תיקה הרפואי של התובעת וחוו"ד אקטוארית המתייחסת לגמלת סיעוד. באי כח הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

הנכות התפקודית –

7.מאחר והתובעת היתה בת 71 במועד התאונה, היא עותרת בעיקר לעזרת צד ג' ולהוצאות רפואיות וניידות ולא להפסדי שכר, ועיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת נכותה התפקודית.

8.התובעת הצהירה, כי היא ניצולת שואה, אלמנה ואמא לילדים בגירים, היא מתגוררת בגפה, ויצאה לגמלאות כבר בשנת 65. לגרסת התובעת, לפני התאונה היא היתה בריאה ועצמאית לחלוטין. לטענתה, היא היתה פעילה מבחינה גופנית הרבה מעבר לאוכלוסיית בני גילה, ביצעה את כל מטלות הבית בעצמה, נהגה בעצמה, אירחה משפחה, טיילה בחו"ל והיו לה חיים מלאים ופעילים.

9.עוד הצהירה התובעת, כי היא קיבלה בעבר טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים רפואיים אחרים בעקבות התאונה, קיבלה משככי כאבים ועד היום היא במעקב אורתופדי ובמעקב אף אוזן גרון במרפאות קופה"ח ובבתי חולים. לטענתה, ממועד התאונה ועד היום היא סובלת מכאבים, רגישות והגבלה בתנועות הצוואר וביד שמאל.

10.לגרסת התובעת, מאז התאונה חל מהפך של ממש בחייה האישיים בעוד שלפני התאונה היתה עצמאית לחלוטין ותפקדה ללא כל מגבלה. כיום היא מוגבלת בתנועות הצוואר ובתנועות כתף שמאל, היא הפסיקה לנהוג ונזקקת לתחבורה ציבורית בעיקר מוניות, ובשל מגבלותיה נוצר הצורך להעסיק עזרה בעבודות הבית.

11.עוד טענה התובעת, כי בעת התאונה נעלמו לה המשקפיים שהרכיבה עם עדשות מולטיפוקל וכן נשבר הגשר שהיה בפיה, היא נאלצה לרכוש משקפיים חדשים ולעבור סדרת טיפולי שיניים. התובעת צרפה קבלות על הוצאות רפואיות בתצהירה, וכן קבלות על נסיעות במונית, ונסיעות באוטובוס.

12.התובעת נחקרה על תצהירה וכן על מצבה הרפואי עובר לתאונה. מהתיעוד הרפואי שצרפה הנתבעת ואשר התובעת איננה מכחישה, עולה כי התובעת סבלה מהיפוגליקמיה וכן מעודף כולסטרול בדם. התובעת אף קיבלה טיפלה וייעוץ נפשי בכל הקשור לעובדת היותה ניצולת שואה. הנתבעת התמקדה במסמכים רפואיים המצביעים על העובדה כי עקב בעיות גפיים זקוקה היתה התובעת לעזרה בעבודות הבית היומיומיות. הנתבעת הפנתה לאישור רפואי מיום 12.8.08 (כשנה לפני התאונה), שם נרשמה הערת רופאת המשפחה כדלקמן: "עקב בעיות גפיים זקוקה לעזרה בעבודות בית יומ-יומיות". גם במסמך קודם כפי הנראה מ-2007 מצויה הערת רופאת המשפחה: "עקב בעיית OA בעיקר בגפיים זקוקה לעזרה בתפקוד יום-יומי".

13.התובעת הבהירה בעדותה לשאלת ביהמ"ש, כי היו לה כאבים בכף יד ימין שחלפו עקב טיפול תרופתי, וכך העידה התובעת:

"כן, אז בתקופה ההיא היה קשה לי לתפקד, אבל נתנו לי טיפול. אבל בהתחלת הטיפול ובאמצע הטיפול הייתי צריכה עזרה, עשיתי טיפול פיזיותרפיה בכף יד אחת ימין"...

(עמ' 8 שורה 5 לפרו').

14.היינו, לטענת התובעת מדובר בהגבלה זמנית שחלפה עקב טיפול. במסמך רפואי מינואר 2009 של הראומטולוג פרופ' אלקיים, נכתב כדלקמן: